תהליך בחירת בן זוג

בבחירת בן זוג 3 שלבים. איילה מלאך פיינס (1994) והם:

עירור רגש- התרגשות מעצם המפגש (פרפרים בבטן, זיעה, געגועים, לא יכולים לישון, או אדם שעובר אירוע תראומטי או התעלות רוחנית גבוהה.

דימוי רומנטי- אם הוא בא ממשפחה שאהבו אותו והוא פוגש בחורה שכיבדה אותו כמו בבית הוא התחבר לדברים שנעימים לו ומתקשר עם רגש האהבה- ככל שיש יותר התנהגויות נעימות הוא יותר מרוצה מהקשר.

מסנני אהבה- הדברים האובייקטיבים שכל אחד יכול להגיד שאם אין אותם לשני, אני לא יוצא אתו כמו: השכלה, מראה, מוצא, דת, ערכים, גיל, ייחוס משפחתי, בריאות.

החלטה על פי 3 שלבים
אחת התיאוריות הנחקרות ביותר בנושא בחירת בן-זוג היא התיאוריה של הפסיכולוג פרופסור ברנד מורשטיין, שעל-פיה בחירת בן זוג מתבצעת
בשלושה שלבים.

השלב הראשון – שלב הגירוי
בו אנשים בוחנים זה את זה על פי ההופעה החיצונית שלהם, הם משווים את בן הזוג הפוטנציאלי לאחרים, שואלים אם הם ראויים לבן זוג שכזה
ופוסלים כאלה שהניסיון להתקרב אליהם מועד, על פי תפיסתם, לכישלון,

שלב זה מסביר את הממצא שרוב הזוגות לפני הנישואין דומים במידת
האטרקטיביות של הופעתם החיצונית.

השלב השני – תקשורת מילולית
אחרי שנושא ההופעה החיצונית מוצה, עוברים לשלב השני המבוסס על
תקשורת מילולית, בשלב הזה בני הזוג הפוטנציאלים בוחנים אם יש דמיון
בעמדות שלהם לגבי החיים, המשפחה, קצת פוליטיקה, עיסוקים משותפים, תחביבים, העדפות, שאיפות, בשלב זה משפיע גם הדימוי האידיאלי שיש לאדם על בן הזוג שהיה רוצה (למשל ש"יהיה עדין", ש"תהיה שאפתנית").
ועל התפקידים שיה רוצה שבן הזוג ימלא (שידאג לביטחון, שתפתח בקריירה) .
בשלב התקשורת המילולית חשובה מאוד תגובת האנשים המשמעותיים
לבן/בת הזוג, לתגובה האוהדת או הבלתי אוהדת שלהם לבן/בת הזוג,
הפוטנציאליים עשויה להיות השפעה על המשך הקשר.

השלב השלישי – בניית ההתאמה
בשלב השלישי בונים בני הזוג את מידת ההתאמה שלהם בתפיסתם את
תפקידי הגבר והאישה במשפחה, ועד כמה מסוגל בן הזוג הפוטנציאלי
למלא את הצרכים האישיותיים שלהם. כדאי לזכור שגם אם בני הזוג
הצליחו לעבור את כל השלבים בהצלחה ולמצוא שהם מתאימים זה לזו,
לחיים יש את הדינמיות שלהם וצרכים שהיו רלוונטיים בגילאים מסוימים
מוחלפים, בהמשך בדרכים אחרות אנחנו לומדים ומתפתחים, ללא הרף.

תיאוריית החליפין
משיכה בין אישית חשובה בפסיכולוגיה חברתית וזכתה להתייחסות תיאורטית.
תיאורית החליפין משתמשת בדימוי של שוק כלכלי, כדי להסביר התנהגות
חברתית.

עקרונות בתיאוריה הם:
1. האנשים הם רציונלים והם מקבלים החלטות, על בסיס אפשריות
העומדות לרשותם והערכתם לגבי התוצאות שיתקבלו.

2. בני אדם נהנתנים בדרך כלל שואפים להגדיל את רווחיהם ולצמצם את
המחיר כלומר אנשים מחפשים הנאה ולא כאב.

3. אנשים תלויים זה בזה במטרה להשיג תוצאות על-מנת להחליף
תגמולים כדי להשיגם.

על פי גרסת טיבוט כל אדם בעל רמת ציפיות לגבי הרווח עשוי להפיק מיחסי גומלין רמת תוצאות שהוא מצפה היא ר מ ת ה ה ש ו ו א ה.
כאשר ניתן להפיק מיחסים חברתיים רמה גבוהה יוצר מרמת ההשוואה יתפתחו יחסי קירבה וחיבה כאשר ניתן להפיק יחסים חברתיים פחות מרמת ההשוואה תהיה ירידה בחיבה. אדם המקיים יחסים חברתיים חיוביים לאורך זמן הוא יפתח רמה ציפיות לתגמולים יותר מאדם שיחסיו יהיו דלים.
הדברים הנחשבים לתגמול בעיני אדם אחד לא יחשבו כתגמול בעיני אדם אחר. כלומר תגמולים המופקים מיחסי גומלין עם אחרים אינם נכס אובייקטיבי, ערכו נתון לפרשנות של מקבל התגמולים. בר-אל ציפי, מרים נוימאיר (1996)

בני אדם נוטים להשוות את יחסיהם עם חלופות אפשריות הם שואלים מה
הם עשויים לקבל רמת ההשוואה לתחליפים מתייחסת לכמות התגמולים שיכול אדם להשיג מן החלופה הטובה ביותר יחסית לתגמולים שהוא מקבל מיחסיו הטבעיים.
תיאורית החילופים גורסת שאנו בוחרים בני זוג ששווים לנו פחות או יותר, בעלי תכונות הדומות לאלו שלנו.
במפגש כל אחד נותן ישר "ניקוד" מתאים לא מתאים. אם האדם חש הוא שווה לבן הזוג הוא יכול להציע "עסקה" – בקשר לפי מודל זה מתבוננים באדם כמכלול ולא מתייחסים רק לנעורים, ליופי ולמעמד החברתי גם אם האישה אינה במיטב שנותיה והגבר אינו בעל מעמד גבוה ניתן לפצות על כך בתכונות כגון קסם אישי הומור ואינטליגנציה.

תיאוריית רווח והפסד

על פי תיאוריית זו ריבוי של חיזוקים מפחיתה בערכם ומפחיתה את ההשפעה
שלהם וכן אנו נוטים לחבב אנשים המגדילים חיבתם במהלך יחסי גומלין,
ונוטים שלא לחבב אנשים הקטינים את חיבתם. עקרון זה נקרא –
רווח והפסד. יש לציין כי חשוב לא רק החיזוק גם האופן בו הוא ניתן.
קימת נטייה לחבב אנשים כאשר חיבתן גוברת אלינו – החיבה יציבה .
למשל – ציון גבוה בקורס, שהמורה קפדן נחשבת כמתגמלת יותר מאשר ציון זה שניתן על ידי זה שאינו קפדן.
אנו נראה שאנו מקבלים את המעריצים הקבועים כמובנים מאליהם.
בעוד הסלקטיביים – הבוררים את דרכם אהובים יותר ונערצים יותר.
במחקר: נתנה הערכה שלילית בתחילת הריאיון ובסיומו נתנה הערכה חיובית. במקרה אחר נתנה הערכה חיובית בתחילת הראיון ולכל אורך
הראיון עד סיומו.
נבדקים חבבו את הראשון שבתחילה הייתה הערכה שלילית ולאחר מכן
הערכה חיובית. ההסבר לכך שהערכה שלילית גרמה לחרדה וחוסר בטחון שהם מכאיבים. וכשהערכה נעשית חיובית לא רק שהוא בבחינת הגמול אלא גם מסלקת את הרגשות השלילים.
כאשר המראיין נוקט יחס חיובי לכל אורך הדרך עולים ספקות לגבי אמונתו ויושרו.
כאשר נתנו בהתחלה הערכה שלילית נתפס המראיין כיודע לומר דברים לא נעימים אך, נדרש לו זמן כדי להחליט והביקורת נתפסת אמינה.

תיאורית החילופין על פי הנדריקס

תיאוריה זו מסבירה על סמך השערה שאנו בוחרים בני זוג ששיים לנו.
כאשר, אנו מחפשים אנו מודדים את בן הזוג על פי מצב כלכלי הופעה
חיצונית. בודקים תכונות אישיות חביבות יצירתיות חוש הומור. במידה
והניקוד זהה לניקוד המצופה אנו מחליטים על עסקה. תיאוריה זו מציעה
השקפה רחבה מזו של המודל הביולוגי. פה מעניין האדם השלם ולא רק
הצורה החיצונית. והיה ולא נמצא את מידת ההופעה החיצונית או המעמד
החברתי אנו מתנחמים בתכונות הקסם האישי.